שישים ושבע שנים של הנהגה

י’ בשבט- יום ההילולא של רבי יוסף יצחק- האדמו"ר השישי, ויום קבלת הנשיאות של הרבי מליובאוויטש.

ביום שישי השבוע, י' בשבט – חל יום השנה השישים ושבע לקבלת נשיאות תנועת חב"ד על-ידי רבי מנחם-מענדל שניאורסון, הידוע יותר בקרב כלל האוכלוסייה בכינויו הרבי מליובאוויטש.

ביום זה, בשנת תש"י (1950) הסתלק הרבי הקודם של החסידות, האדמו"ר רבי יוסף יצחק, ורבי מנחם-מענדל, שהיה חתנו של האדמו"ר הקודם תפס את מקומו.

באשקלון יתקיימו במהלך השבוע התוועדיות והרצאות על דמותם ופועלם של האדמורי"ם שמסרו את נפשם למען עם ישראל.

בהנהגתו של הרבי, הפכה תנועת חב"ד לכח הדומיננטי  ביותר ביהדות, אשר כמעט כל מי שקשור בדרך זו או אחרת אל היהדות, נהנה מפעולותיה הברוכות ומאירות הפנים של התנועה והחסידים.

בהכוונתו הישירה של הרבי ובעידודו המתמיד, נוצר דפוס פעולה חדש בעם ישראל, אשר לא היה קיים קודם לכן – שליחות. דאגה אמיתית וכנה לכל יהודי באשר הוא, והיכן שלא יהיה, באמצעות שליחת שליחים למקומות הנידחים ביותר בעולם.  מקומה של אשקלון לא נפקד- לפני 40 שנה שלח הרבי לאשקלון  את הרב מנחם ליברמן שליטא להיות שליחו הראשי ויו"ר חב"ד אשקלון.

שום דבר לא הרתיע את השליחים ברחבי הארץ והעולם. לא קשיי שפה ומנטליות, לא העדר חברה תומכת, וגם לא מחסור בכסף. היה כוח אחד מרכזי שגבר על כל אלה - הרבי. שליח חב"ד מוכן לסבול ולהקריב ללא שיעור, כשהוא שואב את סיפוקו מכך שהוא גורם נחת ושמחה לרבי.

כיום, לאחר שישים ושבע שנים, אפשר לראות את עוצמת המהפכה שחולל הרבי. שליחיו מפוזרים בכארבעת-אלפים (!) נקודות על-פני כדור-הארץ, מתאילנד ועד זאיר, מלונדון ועד חולון, מבואנוס-איירס ועד מרוקו ותוניס. בכל מקום הם מהווים את שגרירי היהדות המתסיסים והמפריחים את חיי הקהילה. הם מפיצים אמונה וחסד, שמחה ומסורת יהודית, ומהווים ברבים מהמקרים קו הגנה אחרון  בפני גלי הטמיעה וההתבוללות.

 

הרבי התבלט בדאגתו לכל יהודי. מצד אחד ניהל מערכות רחבות-היקף, הפעיל שליחים ומוסדות בכל העולם, ועסק בבעיות הקיומיות של העם היהודי כולו. ובה-בשעה התמסר בכל ליבו ונפשו לבעיותיו של כל איש פשוט, לצרותיה של אשה קשת-יום או ללבטיהם וחלומותיהם ילד או ילדה. לא אחת היה הרבי עולה על יצועו לאחר שכבר עלה השחר של יום המחרת, כיון שהיה עליו לענות על מכתביהם של אלפי יהודים מכל רחבי העולם הפונים אליו לקבל הדרכה, עידוד, מילה טובה, ובאלפי מקרים גם ברכה - ברכה שמימית ממש, לרפואה, פרי בטן, הצלחה בעסקים, שלום בית ועוד.

כבר במאמר החסידות הראשון שהשמיע הרבי ברבים, בשנת תשי"א (1,951) סימן הרבי את המטרה שאליה צריך לשאוף כל יהודי החי בדורנו – להביא את הגאולה האמיתית ואת המשיח, ולזרז את ביאתן, הקרובה מאד גם כך, על-ידי תוספת בלימוד תורה, קיום מצוות, ודאגה לזולת מתוך אהבת ישראל. 

שתף לחברים

שתף